אחותי, שגדולה ממני בשנה וחצי, תמיד הייתה "יותר" ממני: יותר יפה, יותר חכמה, יותר רזה. לא היה צריך להגיד לי את זה במילים. המבטים, ההשוואות השקטות, ההערות המרומזות – כל אלה בנו אצלי תחושת נחיתות שליוותה אותי שנים רבות. לא היה לי סיכוי להיות היא, כי נולדתי אני, עם הגנים שלי והמבנה שלי, והייתי זקוקה שמישהו יגיד לי: "את טובה כמו שאת".
הילדות המורכבת וההשפעה על הביטחון העצמי
כבר בילדות, למדתי למדוד את ערכי לפי המשקל שלי. אמא שלי, מתוך אהבה ורצון טוב, הכניסה אותי לדיאטה בגיל 12. היא לא התכוונה לפגוע, היא רק רצתה שאהיה "בסדר" בעיני החברה. אבל המסר שקלטתי היה שאני לא מספיק טובה כמו שאני. ההשוואות לאחותי, המחמאות שקיבלה, ההערות המרומזות, והתחושה שתמיד אני נמצאת בצל שלה — כל אלה השפיעו על תחושת הערך העצמי שלי.
גם בסביבה הרחבה יותר הרגשתי את זה. הדודים והשכנים לא היססו להחמיא לאחותי על יופיה וחוכמתה, ולעיתים פשוט התעלמו ממני. באירועים משפחתיים, חיפשו את "היפה של המשפחה" ולא ראו אותי בכלל. המבטים, ההערות, ואפילו השמות שזכיתי להם, כמו "לאטקס" מהשכנה מקומה ראשונה, חקקו בי תחושות שהשפיעו עלי לאורך השנים.
ההשפעה על ההורות שלי
כשנעשיתי אמא בעצמי, נשאבתי לאותו דפוס. גם אני רציתי לתקן את הילדים שלי, להבטיח שהם יהיו "מושלמים". דאגתי להשוות, להעיר, להכווין. רציתי שיהיו חכמים, יצליחו, יהיו רזים. מתוך כוונה טובה, אך מחוסר הבנה, העברתי להם את אותם מסרים שקיבלתי בילדותי.
רק אחרי שנים, כשצברתי ניסיון חיים והעמקתי בתובנות שלי על ביטחון עצמי, הבנתי שזו לא הדרך. ההבנה הזו הייתה כואבת, אבל גם משחררת. היום, עם שני הילדים הצעירים שלי, אני פועלת אחרת. אני מקשיבה, מאמינה, נותנת מקום ואוויר להיות מי שהם. הבן שלי שאוהב לקרוא,לאפות ולחקור נחשים, ותמרי, שרוצה להיות קופאית – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אני לא משווה, לא מתקנת, רק מחבקת את הייחודיות של כל אחד.
מערכות יחסים, ביטחון עצמי ואהבה ללא תנאים
ביטחון עצמי הוא אחד היסודות החשובים ביותר במערכות יחסים. כשאין ביטחון עצמי, נוצרת תלות באחר ובאישור החיצוני שלו. אך כאשר יש ביטחון, יש יכולת ליצור קשרים שמבוססים על כבוד, אהבה וקבלה. גם בזוגיות, הביטחון הוא שמאפשר אינטימיות אמיתית, תקשורת פתוחה והרגשה שכל אחד רואה ומכבד את האחר על מי שהוא.
הילדים שלנו בונים את תפיסת העצמי שלהם מתוך ההתבוננות בנו וביחסים בינינו. כאשר אנחנו מאמינים בהם, נותנים להם מקום, ומלמדים אותם שהם טובים בדיוק כפי שהם, הם גדלים להיות מבוגרים בטוחים יותר, המסוגלים לבנות מערכות יחסים בריאות ומספקות.
תובנות מהמסע שלי:
- הקשבה ללא שיפוט: לפעמים הילדים (וגם בני הזוג שלנו) לא צריכים עצה או פתרון, אלא רק אוזן קשבת שתאפשר להם לשתף, לעבד, ולהיות הם עצמם.
- קבלה ואהבה ללא תנאי: כל אחד הוא ייחודי, ולא נדרש להיות כמו אף אחד אחר כדי להיות טוב. זהו מסר שחשוב להעביר כבר מגיל צעיר.
- לא להשוות: ההשוואות המיותרות יוצרות פערים וכאב. כל ילד וכל אחד צריך לגדול מתוך ידיעה שהוא אהוב ומיוחד כפי שהוא.
- תקשורת פתוחה בזוגיות: זוגיות בריאה דורשת ביטחון עצמי. היכולת לשתף, להקשיב, להציב גבולות ולכבד את הרצונות של כל צד היא הבסיס לקשר חזק ואמיתי.
אם המסע שלי נגע בך, ועורר בך הרגשה שהגיע הזמן לשחרר דפוסים ישנים ולבנות ביטחון עצמי אמיתי ובריא, אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר.
יחד נוכל ליצור שינוי אמיתי שיביא לבניית מערכות יחסים בריאות, מלאות באהבה ובקבלה. החיים קצרים מדי כדי להמשיך לשאת על עצמנו את ההשוואות והביקורות מהעבר. הגיע הזמן לחיות מתוך שלמות, קבלה ואמונה אמיתית בעצמנו.
כאן כתבתי עוד על בטחון עצמי ובפודקסט שלי תוכלו לשמוע עוד עליי ועל הדרך שלי.
ליאת.
