לא תמיד רואים את זה מבחוץ – אבל זו האמת

לא תמיד רואים את זה מבחוץ – אבל זו האמת

מה יחשבו עליי?
מה יגידו?
איך זה ייראה מהצד?
שנים הסתובבתי עם הקולות האלה בראש. הקולות שאמרו לי:
אני לא מספיק טובה.
לא חכמה כמו "שצריך".
אני לא יפה.
ומי אני בכלל, שאעמוד מול אנשים ואגיד משהו חשוב?
אבל בכל פעם, דווקא מול הפחד – בחרתי לקפוץ.
בדיוק כמו הבנג'י ההוא, שגרם לי להבין שאני רוצה להביא ילדים לעולם.
כמו כל פעם שבחרתי לדבר את האמת שלי בקול רם, גם כשלא ידעתי איך יגיבו.
במקרה (או שלא) ראיתי בטלוויזיה משפט של אלינור רוזוולט שמאז מלווה אותי יום־יום:

"את צוברת ביטחון כח ואומץ
בכל פעם שאת מסתכלת לפחד בעיניים
את יכולה לומר: עברתי את החוויה הזאת,
אני יכולה להתמודד עם הדבר הבא.
את חייבת לעשות דברים שלא חשבת שתוכלי".

שגם נמצא בעמוד הראשי של האתר שלי – אם לא ראיתם עדיין, בואו.

איירון מן שינה לי את החיים

האיירון מן האמיתי הוא זה שמתמודד, למרות הכול
ולפעמים – כולנו מרגישים קצת כמו גיבורים מותשים, בלי גלימה.
האיירון מן שלי היה האומץ לעמוד מול קהל.
להיות ליאת – לא רק אשתו של צביקה, אלא אישה שלמה, עם סיפור, עם פצעים, עם ייעוד.
מאחורי ההצלחות וההישגים, עדיין חיה בי אותה ילדה קטנה – עם הפרעות הקשב, עם התחושה שהיא לא מספיק, שלא רואים אותה באמת. והילדה הזאת, היא לא נעלמה. היא פשוט למדה להאיר מבפנים.

הסיפור שלי ראוי להישמע

במשך שנים חייתי בתחושה שאני רק מלווה מישהו אחר. שאני הצל – ולא האור. אבל עם הזמן, למדתי שהסיפור שלי ראוי להישמע. למדתי שהכאב שלי לא מבייש אותי – הוא זה שמחבר אותי לאחרים. וכל קפיצה שעשיתי מתוך פחד, חיזקה בי עוד רובד של אמונה.
היום, העשייה שלי נובעת ממקום פנימי – להזכיר לאנשים להאמין בעצמם, גם כשזה מרגיש בלתי אפשרי. לא כי קראתי את זה בספר. כי חייתי את זה.

הגשמתי עוד חלום וסיפרתי את הסיפור שלי בהרצאה ביחד עם צביקה. צילום: אודליה ברבי

לא תכננתי להיות יועצת זוגית

העבודה שלי כיועצת זוגית התחילה בדיוק מהמקום הזה. מהמקום שלא תכננתי, אבל ידעתי לזהות בו את הקריאה, וההבנה שזה הייעוד שלי.
אני לא בטוחה שחלמתי אי פעם להיות יועצת זוגית. אבל אני כן יודעת – שהחיים הובילו אותי לשם בדיוק. כי כשהצלחנו – צביקה ואני – לצלוח יחד את פרק ב' שלנו, עם כל האתגרים, הבנתי שיש לנו משהו חשוב להגיד. שיש מה לשתף, ויש איך לעזור לאחרים.
פרק ב' בזוגיות שלנו לא תמיד היה קל.
ילדים שלו, ילדים שלי, ילדים שלנו.
רגשות אשם, בושה, תקווה, פערים, ציפיות. רגעים של בלבול, וגם רגעים של אהבה עמוקה מאוד.
הבנו שאנחנו לא נלחמים אחד בשני – אלא נלחמים יחד, מול המציאות. למדנו לדבר אחרת, לראות את הילד של האחר באהבה, וגם לא לוותר על החלומות שלנו. למדנו שהזוגיות שלנו צריכה מרחב, הקשבה, וגם יכולת לסלוח.

זוגיות בפרק ב' – אמת אחת חשובה

היום אני יודעת:
מה שרואים מבחוץ הוא רק חלק מהסיפור.
מאחורי כל זוג בפרק ב', יש מסע.
יש מורכבות ולבטים. יש רגעים של קושי, וגם של חסד.
קיימת ציפייה שזוגיות שנייה תהיה "קלה יותר" – כי אנחנו כבר יותר חכמים, מבוגרים, בוגרים. אבל בפועל, היא מביאה איתה עולם שלם של אתגרים חדשים: הורים לשעבר, ילדים שלא בחרו בזה, קצב שונה של הסתגלות, פצעים שעדיין לא הגלידו.
וזה בדיוק המקום שבו אני נכנסת.
ללוות, להחזיק אתכם ברגעים האלה, ולעזור לכם להבין – שאתם לא לבד, ושיש דרך. דרך שמכבדת את כל הצדדים, שנותנת מקום לרגש ולכאב, אבל גם לאהבה ולתקווה.
מרגישה שהטקסט הזה מדבר גם את הלב שלך? אשמח לשוחח איתך, ללוות, להאיר, לעזור.
אני כאן בשבילך – ליצירת קשר ושיחת היכרות לחצי כאן או שלחי לי הודעה.
באהבה,
ליאת

הרשמה לעדכונים

פה משאירים פרטים כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים בפודקסט, ארועים ועוד